פיסות-ים
- רונית רברבי
- 16 באפר׳ 2024
- זמן קריאה 1 דקות
בלילה,
בעודי חולמת
עם האחרים,
שאל אותי הירח:
"איך נראים מי-הים
בעיני גרגר-חול
הרובץ מתחתם?"
ביום
קשרתי חבל-כביסה
לשני ראשי-הרים.
אז צללתי
ומשיתי מהים
פיסות-מים רבות
(עם דְּגֵיהֶן וְגַלֵּיהֶן).
תליתי את הפיסות
על החבל המתוח,
גבוה בשמיים,
מתנופפות ברוח.
אז התבוננתי
במים שמעליי
ולחשתי:
"כך נראים מי-הים
בעיני גרגר-חול
הרובץ מתחתם."
בלילה,
מבעד למים התלויים,
ראיתי במטושטש
שהירח מחייך.
כשהבחין בפיסות-הים
החיוך נעלם.
הוא שלח אל המים
קרניים מגששות
וצווח:
"אחזיר את הפיסות
התלויות בשמיים
אל האדמה.
אכתוש את היבשה.
אבחש הכול
בכף-ענקים
ואהפוך את העולם
לבוץ סמיך!"
מאז, כל לילה
הירח דוחף
את המים התלויים
לעבר האדמה.
בעודו דוחף,
אני וחולמים אחרים
דוחקים אותם
למעלה חזרה.
בינתיים
הם בשמיים.
© רונית רברבי, אפריל 2024
Comments