פֶּלַח-ירח של התחלה
- רונית רברבי
- 16 באפר׳ 2024
- זמן קריאה 1 דקות
בחוץ מתמתחים
הרים מחשיכים
ומנסים לגעת
בְּפֶלַח-הירח.
בתוך המטבח,
עטופה בריחות
של שום ובצל,
עומדת אישה
ומערבבת מרק
כתום ומבעבע.
היא מסיטה מעיניה
תלתל לבן
ופוסעת לעבר
ילד קטן.
אוֹר הפעוט
חוֹלֵשׁ על המטבח
מכיסאו הגבוה.
קולה מתעופף
ואז מתכופף:
"תגיד 'סבתא'!"
היא מכוונת
כף מרק מתקרר
אל שפתיו הַנָּסוֹת.
אור מֵסֵב את ראשו
ומביט לרגע בַּיָּרֵחַ
דרך החלון הפתוח.
באותו רגע עצמו,
בַּיָּרֵחַ,
ציפור עומדת
על עץ צהוב.
היא קוטפת
בִּמְקוֹרָהּ הכתום
סִירַת-בננה
ומניחה אותה
ברגל רועדת
על גַּלֵּי-אור.
נאחזת בַּסִּירָה,
מתנשמת
ומצפצפת,
הציפור שטה
בין פיסות ערפל.
מבעד לחלון
היא גולשת
אל תוך המטבח
ומַשִּׁירָהּ
נוצה לבנה
תוך כדי כך.
"סַא-סַא!" קורא אור
בעוד הסירה
עוגנת בכף-ידו.
הציפור עפה
אל כתף סָבָתוֹ
הַמְּסִירָה מֵהַסִּירָה
את הקליפה הצהובה.
אור אומר "סב-תא"
בפה מלא בננה
ואוחז את אצבעה
בידו החמימה.
אז הוא מחייך
ופיו נראה
כמו פֶּלַח-ירח
של התחלה.
© רונית רברבי
ינואר 2024
Comments