נייר הופך לעץ
- רונית רברבי
- 21 בנוב׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
ניסיתי לכתוב שיר. חלון חדרי מיסגר לילה שחור. על השולחן מולי היו מפוזרות פיסות נייר ופיסות של פרחים מיובשים. ערבבתי, הרטבתי ודחסתי את העיסה עם מכבש.
הצצתי בחלון. הירח התגלה לרגע בין העננים.
גיליון הנייר שנוצר התייבש. הוא הסמיק והצביע על שוליו העקומים.
"דווקא זה הישג!" בישרתי לו. "זה מוכיח שאתה עשוי בעבודת יד ונותן לך יוקרה!"
הוא חייך מעט.
"אני מאמינה בחופש," הודעתי לו. "אז אתן לך להחליט: אתה רוצה להתכסות בציור של עץ או בשיר על עץ?"
הנייר שתק והתחפש לחפץ דומם.
"אני הכי אוהבת צילומים של עצים," גיליתי לו." אני אוהבת את תנועת הענפים שמסתרגים זה בזה ויש בהם צמתים ואיזורים דחוסי ענפים לעומת איזורים עם רווחים גדולים לאוויר."
פיסת השמיים הממוסגרת בחלון הלכה והתבהרה.
הנייר התחיל להתקמט ולהיקרע. לפתע ניצב לפניי עץ לבן עם ענפים דקים. הענפים רטטו ברוח שחדרה מבעד לחלון. מכל ענף נייר נשפכו מילים על גזע העץ: מילים על פיסות של פרחים מיובשים, על השמיים ועל ענפים מסתרגים.
הגזע היה צר
והמילים הסתדרו
עליו
בשורות קצרות.
בבוקר היה שיר.
© רונית רברבי
נובמבר 2022
תגובות