יומן חוף
- רונית רברבי
- 6 במרץ 2023
- זמן קריאה 2 דקות
"אבא ואמא עוד פעם סוחבים אותי לחברים שלהם," היא חושבת בעת כניסתם לבית הזר. "לפחות זה מקום עם שם מיוחד, 'שדות ים'. אין עם מי לשחק כאן. הבן של החברים הוא כבר בחור גדול."
"אני דני," הוא אומר לה. "ואת?"
- נטע.
- רוצה ללכת לחוף?
- בטח!
הם יורדים במדרגות תלולות אל החוף השומם.
"אנחנו בשדות ים. אז החוף הזה הוא שדה של הים, נכון?" היא שואלת.
"כן," עונה דני ואוחז את ידה שכמעט נעלמת בכף ידו השזופה והמיובלת.
השמש עומדת גבוה בשמיים, ממש מעל הראשים שלהם, ומביטה בהם מלמעלה למטה. היא רואה את דני חולץ את סנדליו ואת נטע - בעקבותיו. נטע חשה בכפות רגליה את החול היבש והחמים ואז מגלה: "בשדה הזה לא גדלים צמחים, אלא צדפים. יש כאן צדפים סגולים! אני כבר ילדה גדולה בת חמש, אבל עד היום ראיתי רק צדפים חומים-אפורים!"
- תקשיבי לשקט. יש כאן שקט גדול.
- שקט גדול וסגול מעורבב עם קצת רעש מהגלים. תראה איך שהגלים מנסים לקחת איתם לים את הצדפים ולא מצליחים!
- את רוצה לאסוף צדפים?
- כן, אני רק רוצה עוד ועוד צדפים כי יש בכל אחד מהם סגול בהיר שהופך ליותר ויותר לבן בצדדים. לא רואים איפה הסגול נגמר בכל צדף ואיפה מתחיל הלבן!
דני לבוש במכנסיים מרבי-כיסים והוא מוציא מאחד מהם שקית שקופה ומסביר: "זאת שקית מיוחדת לאיסוף צדפים."
נטע מלקטת צדפים באזור עם חול לח ומכניסה אותם לשקית שדני אוחז. כל צדף שהיא מרימה משאיר אחריו בחול שקע קטן בתור מזכרת. השקית הולכת ומתמלאת וגם דני מוסיף בה צדפים. נטע מנקה באצבעותיה את הצדפים שבשקית מחול. "אני מחזירה חול לחוף," היא מסבירה.
השמש מתקדמת לעבר קו האופק. "אי אפשר להרגיש מתי נגמר היום ומתחיל הערב," אומרת נטע, "כמו שאי אפשר להרגיש איפה נגמר הסגול ואיפה מתחיל הלבן בכל צדף."
פתאום היא שומעת את קולה הרם של אמא: "נטע, בואי, הולכים הביתה!" אך אינה עונה ורק משחקת וקופצת מעל הצדפים שנותרו בחול, קופצת בלי לדרוך על הצדפים. מזווית עינה היא רואה שאבא ואימא הולכים לקראתה בכבדות ושוקעים מעט בחול.
"קחי, זאת מזכרת בשבילך!" אומר דני ומגיש לנטע את השקית התפוחה מרוב צדפים. השמש שולחת את אורה ועוטפת את הצדפים שבשקית כמו נייר צלופן כתום.
אמא כבר אוחזת ביד אחת של נטע ומושכת. נטע הולכת לאט-לאט כשבידה השנייה השקית. הצדפים שבתוכה מרשרשים עם כל צעד.
אז נטע מביטה לרגע אחורה ורואה את אבא נותן לדני שטר של חמישים שקלים.
© רונית רברבי
פברואר 2023
תגובות