איך למצוא מלכה?(אגדה אורבנית)

לפני שנים רבות, בטרם הומצאו המצלמה והמכונית, הייתה מעבר לים ממלכה שנקראה קַרְלִינָה. למלך ששלט בה היו דרישות מיוחדות מאנשי חצרו. כל יום רביעי בשבוע, בין אם רצו בכך ובין אם לא, הם היו קהל לתיאטרון, אופרה, בלט, או קונצרט. בנוסף נדרשו אנשי החצר בכל יום חמישי להביע את דעתם על תוכן המופע מיום רביעי, תוך כדי השתתפות בארוחה אפופה בריחותיהם החריפים והמתוקים של המאכלים האהובים על המלך.

בין המשתתפים במפגשים אלה היה גם צייר החצר הצעיר, שצייר את הוד מלכותו פעמים רבות. בין השאר צייר אותו רוכב על סוס, מנופף בידו מהמרפסת אל המוני העם ועומד ליד כלוב אריות מנומנמים.

יום אחד אמר המלך לצייר: "אני כבר בן ארבעים ועדיין רווק." קולו היה רם כרגיל והצייר התרחק מעט. "שמעתי," הוסיף המלך, "שבעיר סִינְסָן - עיר נידחת בקצה הממלכה - חיה בחורה צעירה בעלת יכולות מיוחדות. היא משחקת שח בהתכתבות עם טובי השחמטאים ולפעמים אפילו מנצחת אותם. היא גם מסוגלת לדקלם בעל פה את תוכן כל הצגות התיאטרון ששרדו מיוון העתיקה. שמה מרתה. אם היא גם יפה, אולי היא תתאים להיות אשתי. לך למקום מושבה של מרתה וצייר אותה. כאשר אתבונן בציור אחליט אם היא יפה מספיק עבורי."

הצייר יצא בכרכרה מעיר הבירה ונסע בה שלושה ימים ושלושה לילות עד למרגלות הר גבוה ותלול. העיר בה מרתה התגוררה הייתה בראש אותו הר, אשר לא היו בו כל כבישים. הצייר טיפס ועלה ברגל במשך יומיים נוספים.

כשנכנס לעיר כיוונו אותו התושבים לביתה של מרתה.

"אני צייר המלך," הודיע לה. "מה נשמע?" אז ניגש ישר לעניין ודיווח לה על דרישתו של המלך.

מרתה ענתה מייד: "אני לא רוצה להתחתן עם אדם מבוגר ממני בעשרים שנה. אל תצייר אותי!"

"המלך יתלה אותי על עץ גבוה אם לא אצייר אותך," ענה. קולו נשמע לפתע צרוד.

- אז צייר אותי קצת יפה וקצת מכוערת.

- אם הדבר ייוודע למלך, הוא יכלא אותי בבית הסוהר המלכותי שמתחת לאדמה!

- הוא לא יגלה דבר, כי אני לא יפיפייה מפורסמת, כזאת ששמעה מגיע עד למלך. אני סתם נאה מאוד.

הצייר חשב וחשב ובסוף צייר תמונה קטנה של מרתה עומדת בשמלה אדומה לפני מדפים גדושי ספרים. התמונה הייתה קרובה מאוד למציאות, חוץ מהאף: בציור הופיע בפניה של מרתה אף גדול יחסית לשאר תווי פניה.

אחרי שהתמונה התייבשה, הצייר שלח אותה למלך בדואר בצירוף מכתב התפטרות. הוא דמיין את התמונה מיטלטלת תוך כדי ירידתו הרגלית של הדוור מההר ובהמשך מיטלטלת בכרכרה עד הגיעה לארמון.

הצייר נשאר בעירה של מרתה ופיתח שיטת ציור מהירה שהתעכבה על פרטי הַפָּנִים בלבד. הוא צייר למחייתו בטקסי טבילה, בלוויות ובחתונות. רק בחתונה אחת נמנע מלצייר. הייתה זו החתונה בה מרתה התחתנה אתו.

© רונית רברבי

מרץ 2023